האדם עץ השדה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

חתם סופר

ובזאת הידיעה יוציא את כוחותיו אל הפועל
הורים – אומנים יקרים!

אנחנו צופים על הילדים שלנו ולפעמים אנחנו רואים בהם חולשות, מיומנויות חסרות או רגעים של פחות. מטבע הדברים אנחנו עשויים לחשוב שמה שאנחנו רואים לנגד עינינו זו המציאות של הילד. וחשש מתגנב ללב שיש לנו חלילה שיקוף של העתיד.

בצלאל בן אורי בן חור, נקרא אל משה רבינו. לא ידוע לנו האם עד רגע זה הוא  עסק אי פעם באומנות, סביר להניח שמתוך החומר והלבנים הקש והתבן וכבדות העבודה לא היו לפניו הזדמנויות כאלה.

והוא בנה, ורקם, רקע להציל, צרף ורידד, צבע ויצר את מלאכת המשכן בל"ט מלאכות מורכבות ובאמנות שאת חלקה עד היום לא יודעים להבין.

מניין היו לו את מגוון הכוחות והכישורים שעד היום הוא לא ידע שקיימים בו?

מבאר החת"ם סופר בפרשת תצווה שהאימון שלבצלאל היה האמון של משה רבינו בו.

ואתה תדבר אל כל חכמי לב, ומה תדבר אליהם?

תאמר להם "אשר מלאתיו רוח חכמה" ובזאת הידיעה יתגלה לבצלאל שיש לו את הכוחות והם ייצאו מהכל אל הפועל כגרעין הנטוע באדמה שאם יחרוש ויעדור יפרח.

הבה ונקח את הילד שמעולם לא סיפרו לו שביכולתו סגולותיו וכוחותיו הוא רב אמן בכל מיני אומנויות וכישורים. במגוון יכולות מוצלחות ומיוחדות.

אבל אף אחד לא סיפר לו, אף אחד לא אמר לו ומעצמו לא ידע.

וכאשר האומן הנושא אותו יידע שיש לו את הכוחות הללו ויספר לו על כך.
הנה הוא כגרעין הנטוע באדמה שכאשר החקלאי יעדור ויחרוש יפרח.
ואכן, גם כאשר נדע שאין לו כישורים וכוחות, כאשר נאמין למראה העיניים, לאבחון ולתוצאה שלפנינו נראה אך גרעין רקוב.

אבל החקלאי מאמין וזורע.
הוא רואה גרעין רקוב באדמה אבל הוא יודע, כן, יודע! שכאן יש עץ פורח ומלבלב.

נשאל את החקלאי מה יש כאן הוא לא ישיב לנו שיש כאן גרעין רקוב של פרי, הוא לא יספר לנו על פוטנציאל לפרי..
הוא יספר לנו שכאן יש עץ קלמנטינה.
מאמין בחי עולמים שטבע בבריאה שאם זורעים גרעין יוצא פרי אז כאן יש קלמנטינה!

מה שזרענו בילדינו, נמצא שם, מחכה לרגע של לבלוב ויותר מזה, הוא מחכה לחקלאי שלא יראה את הגרעין הרקוב אלא מעבר לזה

מאחורי המסיכה.

את הפירותך מתוקים ואת הנטיעות שיצאו ממך יהיו כמו שציפת.

שבת שלום!

צפונות

 

השארת פרטים