עין טובה: הכלי שמאפשר לנו לראות את הילדים שלנו קצת אחרת

Untitled design (2)
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

הילד הזה הוא פשוט מעצבן. הוא יודע לדרוך לי על היבלות הכי רגישות, הוא כל מה שאני לא אוהבת. האופי, צורת הדיבור, תחומי ההתעניינות, ההופעה החיצונית, סגנון החברים, ובכלל, קצב הדיבור שלו זה הדבר המעצבן ביותר.

מכירים את ההרגשה הזו?

אתם בטח מצליחים לתאר לעצמכם מה קורה שם. זו מלחמה ידועה מראש, לא צריך תסריטאי שיכתוב לנו מה קורה כשהאם מבקשת  לסדר קצת את החדר לפני השינה או לחזור מוקדם הביתה. זה הולך לכיוון מאוד מסוים.

כשנעמה וחזי, זוג הורים נחמדים, הגיעו אלינו לייעוץ, היה ביניהם פער גדול. נעמה כעסה מאוד על נתי, המתבגר שלהם. הוא לא עוזר, מתחצף, לא קם בבוקר, הולך לישון מאוחר, החברים שלו, הלימודים ועוד. חזי היה נראה כמי שמגונן על ילד חלוש. הוא לא הבין בכלל מה נעמה רוצה ממנו.

פגשנו הורים על סף ייאוש, חסרי אונים, עצובים וגם קצת רבים ביניהם.

שאלנו את נעמה אילו דברים טובים יש בנתי, והיא אמרה שלא נעים לה לומר את זה, אבל היא לא יכולה להיזכר בשום דבר טוב שעשה, והתחילה שוב לשפוך את כל ה"לא".

שאלנו גם את חזי, והוא ענה במבוכה גדולה שהוא רואה תמונה אחרת לגמרי. הוא רואה ילד שיש לו בעיה להתמודד עם החיים, ילד איטי שקשה לו ללמוד ולהתארגן אבל דווקא משתדל מדי פעם, ואמא שלא מוותרת לו, מה שגורם לתסכולים שרק משבשים אותו יותר. לדבריו, "נתי מאוד שומע לי ומדבר אליי יפה. כשאני מבקש ממנו לבוא מוקדם, הוא משתדל. אם לא הולך לו אז הוא מתקשר. הוא משחק כל כך יפה עם אחיו הקטנים ובישיבה הוא אחראי על כמה דברים ועושה אותם ברצינות. אני חושב שמרוב שהוא מאוכזב מחוסר הצלחותיו ומהדרישות של הסביבה, קשה לו והוא מעדיף להסתובב עם חברים. שם לפחות נעים לו ואני מאוד מבין שאין לו כל כך בשביל מה לקום בבוקר אם הוא לא מתחבר ללימודים."

שאלנו את חזי למה הוא מגיע לייעוץ. הוא נתן לנו להבין שהמטרה שלו היא להוריד מעליו את הלחץ של נעמה.

הראינו להורים ששניהם מסתכלים על הילד המתבגר שלהם בעין שלילית, ומשני קצוות שונים. חזי רואה אותו כחלש ללא יכולת להתרומם, ואילו נעמה רואה אותו כאיום ונורא.

אז מה באמת?

האמת שגם אנחנו לא יודעים, אבל כאשר הפער הוא כל כך קיצוני, קל לנו לשקף להורים שמה שהם רואים זה לא האמת, ובוודאי לא מועיל למצב.

הפעם בחרנו להשתמש בכלי שנקרא "עין טובה", שזה בעצם תרגיל שנועד לשנות נקודות מבט לטובה. ההורים היו צריכים לבצע אותו במשך שבוע אחד בלבד. היה עליהם לחפש ולמצוא דברים טובים בנתי ולכתוב אותם מיד כשהם שמים לב אליהם. נעמה הייתה צריכה למצוא דברים שבהם נתי הוא לא איום ונורא, ואילו חזי היה צריך לחפש ולרשום דברים שנתי אינו חלש בהם.

עזרנו להם בכך ששאלנו את חזי איך הוא יכול להיות אחראי ולהרים פרוייקטים מורכבים בישיבה, ואת נעמה שאלנו אם הוא איום ונורא גם עם החברים או שרק בבית, ואם זה אומר שאולי הוא לא באמת כזה.

לאחר שבוע נפגשנו שוב. נעמה סיפרה שביום הראשון היא לקחה דף ועט ומהבוקר היא חיפשה דברים טובים. בהתחלה אלו היו דברים לא מהותיים, כמו שהיא שמה לב שהכתב שלו יפה ועוד כהנה וכהנה, אבל היא לא ויתרה ולמחרת היא התעקשה ומצאה גם התנהגויות יפות, כמו שהוא לא זרק את הבגדים על הרצפה. נעמה צברה מיום ליום דברים נוספים ומהותיים הרבה יותר. חזי גם סיפר סיפור דומה.

הם אמרו שהם מרגישים מולו באופן כללי הרבה יותר טוב. משהו נפתח בהם והם הפכו כשירים להתחיל את הייעוץ, את המסע שלהם כהורים של נתי.

אז מה קרה כאן?

זוהי תחילתו של תהליך שבו ההורים מבינים שנתי הרע או החלש זה לא כל הסיפור. זה לא כל מה שיש לו להציע. זה תרגיל שעזר לנעמה וחזי ללמוד שהם רואים את מה שהם מתעסקים בו באמצעות ההוכחות שהם קיבלו כשרשמו את הדברים הטובים בנתי.

הכל עניין של זוויות. שינוי מבט לטובה או נקיטת גישה חיובית עוזרים לנו לחוות את הילד אחרת ומשנים את הפוקוס שאנחנו מתעסקים בו. 

כוחנו כהורים הוא לשנות את נקודת המבט שלנו לטובה. זה עושה לנו טוב וגם לילד, ובעצם פותח לו דלת חדשה. הסדק בדינמיקה בין ההורים לילד מייצר הזדמנות ליחסים בריאים וחיוביים יותר.

השארת פרטים